מסיפורי המדגה

היום הראשון לעבודתי במדגה
השעה הייתה שש בבוקר, חמש מעלות בחוץ, אני מוריד קורי שינה, מסיים את השוקו של מייקל וקדימה לג'יפ הירוק. הבריכה הראשונה שלי מחכה להוצאה, 25 טון קרפיונים ו-30 שנות היסטוריה, סיפורים ומורשת נכנסים לעולמי. במחסן המדגה לובשים את חליפות החורף שאיכשהו תמיד יש להם חור בדיוק במקום הנכון, שמבטיח שהמקום הראשון שיחטוף יהיה איזור האגן, ומכאן הדרך קצרה לרגליים קפואות. יורדים לבריכה, רגל ראשונה נוגעת המים ואאאההההה איזה כפור, שפתאום אני שומע צעקה: "האוריאל הזה, עוד פעם הוא לא תיקן את הקיטור והחימום מת, מה יהיה עם הדגים הם ימותו מקור". וכך קרה שביומי הראשון במדגה נשלחתי בדחיפות על-ידי מאיר שמיל לקרוא לאוריאל לוין, החשמלאי, לתקן את החימום בבריכת הדגים. כל הדרך אני אומר לעצמי: " שמע, אתה דגנרט, הרי אין דבר כזה חימום בבריכת דגים", אבל כל דייג מכיר את הפרצוף של מאיר שאתה יודע שהוא עובד עליך, אבל אתה הולך בכל זאת. תשאלו את הדייג שנסע לקנות אבקת חשמל לחמצניות, תשאלו את מי שמיין בין סרטנים טובים ורעים, תשאלו את מי שרדף אחרי הדג המוביל ואת הילד בן התשע (השם שמור במערכת) שנשלח להביא את הג'יפ שחנה רחוק. כמובן שאוריאל שלח אותי חזרה עם ליטוף מזדהה: "אתה לא הראשון ולא האחרון" הוא אמר לי.
אחרי הוצאת הדגים מהבריכה, כאשר אנחנו קפואים ורטובים הינו נוסעים לארוחת בוקר במחסן המדגה. היום אפרסם כאן לראשונה את המתכון המפואר לסנדוויץ הדייגים של צדיק (אברהם צדיק ז"ל) האחד והיחיד. אני מדגיש שהכמויות נכונות וזו לא טעות כתיב. יש לצרוך את הסנדוויץ כאשר אמבולנס עומד בכוננות לידך למקרה של חנק או חסימת עורקים מיידית.
המצרכים:
• כיכר לחם אחיד (שחור או לבן)
• חבילת חמאה
• חבילת נקניק
• חבילת גבנ"צ
• שתי עגבניות
• שני מלפפונים
• בצל לבן
אופן הכנה: חותכים את הלחם בקצהו ומרוקנים את כל תוכן כיכר הלחם, מפזרים באופן שווה את כל המרכיבים בחלל הכיכר וסוגרים ב"פקק" עם התוכן שהוצאנו.
הולך מעולה עם שוט וודקה קפואה או "וישניאק" וריח קליל ונעים של קשקשי קרפיון...

כתב-זיו מרום, יוני 2013

הגהה-עופר מיכאלי

המדגה בלהבות
בריכות המדגה משתרעות על פני 550 דונם, מהם 400 דונם משמשים לגידול דגי מאכל, "המאגרים", ו-150 דונם נוספים משמשים לאימון דגיגים ולגידול דגי נוי.
להמשך קריאה


סיפור גרעין "החוצבים" כפי שסופר על ידי רותי בטר בטקס חג הקיבוץ תשע"ד
בני הקיבוץ הכינו ממים על להבות. תהנו!
מה זה חישווארון וארמריטר?   ומי אמרה "אנחנו מעט בחורות עם הרבה ביצים"? 
כל התשובות בפנים. (לחצו על הכותרת להמשך)
עם הקמת הקיבוץ במקומו הנוכחי (סתיו 1947), היה צורך דחוף להתחיל ולבנות את המשק. לשם בניית הבתים, היו חייבים להשתמש במכשיר איזון (נבליר) אשר משמש מהנדסים למדידות השטח, וכן לחישובים הנדסיים, כמובן שבקיבוץ שלנו לא היה מכשיר כזה

סיפורים נוספים אפשר למצוא ב"גלריה" בתפריט הימני, בסרטוני הוידיאו.