רחל רוזנר
כתבה: מעיין שמיל 5/5/2016
רחל רוזנר, חברת קיבוץ להבות הבשן, הגיעה לקיבוץ יחד עם חבריה מהשומר הצעיר.
רוחל'ה הייתה פעילה בגטו בו הוחזקה. חברתה , שנשלחה על ידי הנאצים ללטביה, ביקשה ממנה לפני לכתה לשמור על בני משפחתה ורחל הבריחה בשבילם מזון דרך שערי הגטו.
בגטו ישבה רחל 3 שנים. משם הצליחה להימלט בעזרתו של כומר, אשר השיג עבורה תעודות מזויפות. הכומר הציל כך עשרה ילדים וארבע נערות, שרחל הייתה אחת מהן. מראה של רחל הצעירה, הבלונדינית בעלת העניים הכחולות, עזר לה להיטמע בסביבה. רחל נעזרה בספרון בו היו כתובים מנהגי דת, על מנת להשתלב בחברה הנוצרית.
היא הגיעה לכפר קטן ועבדה אצל משפחה שגידלה כבשים. רחל עזרה בכל עבודות הבית, בניקיון, בשטיפת הכלים, בשדה ובחליבת ארבעת הפרות של המשפחה. הרעב היה כבד.
רחל מספרת, שיום אחד ניגשה אליה ביתה בת השמונה של בעלת הבית אצלה עבדה, ואמרה: "את יודעת, הסנדלר אמר, שבכפר מסתובבים יהודים". הסנדל של הילדה נקרע, והיה צורך לתקן אותו. רחל ניצלה את ההזדמנות וניגשה אתה לסנדלר. כשהגיעה לסנדלר, הוא הפסיק להפיץ "שמועות" על יהודים שמסתובבים בכפר. המראה של רחל שיכנע אותו להאמין שרחל אינה יהודיה.
נזיר שהגיע לכפר לקח את רחל לעיר הגדולה, שם רצתה להיפגש עם חבריה מתנועת השומר הצעיר. לאחר מכן שמעה, כי הנזיר נתפס על ידי הרוסים, שהפכו אותו לחייל.
רחל מצאה את החברים שלה ונדדה איתם קרוב לשנה. הם הגיעו לאיטליה שם חיו תקופה מסוימת.
מאיטליה הגיעו בסירת דייגים לארץ ישראל. הבנים שכבו על דרגשים למעלה, והבנות היו למטה, בבטן הסירה.
רחל וחבריה החליטו להקים קיבוץ חדש, או להצטרף לקיבוץ בתחילת דרכו.
הם הגיעו לבית זרע, שם הייתה ראש הקן שלהם. אחרי שנה בבית זרע, הגיעו לקיבוץ מענית, שם הייתה המדריכה שלהם. על הדשא היו שני אוהלים של חברי "להבות". "החלטנו שאנו מצטרפים ומשלימים את קיבוץ להבות".
גרעין להבות היה באותה תקופה בכרכור, לפני העלייה על הקרקע. שם הכירה רחל את דוד, שחיזר אחריה במרץ.
בלהבות הבשן נולדו לרחל ודוד 4 ילדים: אילן - בן 68, עדה וצילה התאומות - בנות 65 , ויגאל הצעיר - בן 55. לרחל יש נכדים ונינים ושניים מילדיה - יגאל ועדה, חיים גם הם בקיבוץ עם משפחותיהם.
לאחרונה, קיבלה רחל מדליה מאיגוד יוצאי ליטא, לכבוד פעילותה וגבורתה בימי מלחמת העולם השנייה.
רחל רוזנר, חברת קיבוץ להבות הבשן, הגיעה לקיבוץ יחד עם חבריה מהשומר הצעיר.
רוחל'ה הייתה פעילה בגטו בו הוחזקה. חברתה , שנשלחה על ידי הנאצים ללטביה, ביקשה ממנה לפני לכתה לשמור על בני משפחתה ורחל הבריחה בשבילם מזון דרך שערי הגטו.
בגטו ישבה רחל 3 שנים. משם הצליחה להימלט בעזרתו של כומר, אשר השיג עבורה תעודות מזויפות. הכומר הציל כך עשרה ילדים וארבע נערות, שרחל הייתה אחת מהן. מראה של רחל הצעירה, הבלונדינית בעלת העניים הכחולות, עזר לה להיטמע בסביבה. רחל נעזרה בספרון בו היו כתובים מנהגי דת, על מנת להשתלב בחברה הנוצרית.
היא הגיעה לכפר קטן ועבדה אצל משפחה שגידלה כבשים. רחל עזרה בכל עבודות הבית, בניקיון, בשטיפת הכלים, בשדה ובחליבת ארבעת הפרות של המשפחה. הרעב היה כבד.
רחל מספרת, שיום אחד ניגשה אליה ביתה בת השמונה של בעלת הבית אצלה עבדה, ואמרה: "את יודעת, הסנדלר אמר, שבכפר מסתובבים יהודים". הסנדל של הילדה נקרע, והיה צורך לתקן אותו. רחל ניצלה את ההזדמנות וניגשה אתה לסנדלר. כשהגיעה לסנדלר, הוא הפסיק להפיץ "שמועות" על יהודים שמסתובבים בכפר. המראה של רחל שיכנע אותו להאמין שרחל אינה יהודיה.
נזיר שהגיע לכפר לקח את רחל לעיר הגדולה, שם רצתה להיפגש עם חבריה מתנועת השומר הצעיר. לאחר מכן שמעה, כי הנזיר נתפס על ידי הרוסים, שהפכו אותו לחייל.
רחל מצאה את החברים שלה ונדדה איתם קרוב לשנה. הם הגיעו לאיטליה שם חיו תקופה מסוימת.
מאיטליה הגיעו בסירת דייגים לארץ ישראל. הבנים שכבו על דרגשים למעלה, והבנות היו למטה, בבטן הסירה.
רחל וחבריה החליטו להקים קיבוץ חדש, או להצטרף לקיבוץ בתחילת דרכו.
הם הגיעו לבית זרע, שם הייתה ראש הקן שלהם. אחרי שנה בבית זרע, הגיעו לקיבוץ מענית, שם הייתה המדריכה שלהם. על הדשא היו שני אוהלים של חברי "להבות". "החלטנו שאנו מצטרפים ומשלימים את קיבוץ להבות".
גרעין להבות היה באותה תקופה בכרכור, לפני העלייה על הקרקע. שם הכירה רחל את דוד, שחיזר אחריה במרץ.
בלהבות הבשן נולדו לרחל ודוד 4 ילדים: אילן - בן 68, עדה וצילה התאומות - בנות 65 , ויגאל הצעיר - בן 55. לרחל יש נכדים ונינים ושניים מילדיה - יגאל ועדה, חיים גם הם בקיבוץ עם משפחותיהם.
לאחרונה, קיבלה רחל מדליה מאיגוד יוצאי ליטא, לכבוד פעילותה וגבורתה בימי מלחמת העולם השנייה.