ספר 1
אחת ממעטים-דרכה של לוחמת ומחנכת
מאת: חסיה בורנשטיין-ביליצקה, מורשת 2003 הודפס בישראל.
בעיר הולדתה גרודנו, גדלה חסיה בורנשטיין-ביליצקה במשפחה יהודית אופיינית, בה ספגה ערכים יהודיים ואנושיים. בתקופת נעוריה, בקן של השומר הצעיר, נקבע למעשה מסלול חייה.
עם כיבוש פולין על ידי הגרמנים וריכוז יהודי גרודנו בגטו התגייסה למחתרת הלוחמת ומטעמה נשלחה לביאליסטוק, שם פעלה בזהות של נערה פולניה בצד הארי. אחרי התמוטטות המרד בגטו היא המשיכה ומילאה יחד עם חברות מחתרת נוספות, תפקיד של קשרית בגדוד הפרטיזנים ביערות ביאליסטוק. ביום עבדה כנערה פולניה אצל משפחה גרמנית ובלילות העבירה נשק, תחמושת, תרופות, מזון ומידע לפרטיזנים ביער. הבחורות הקשריות אספו מידע מודיעיני על עמדות הצבא הגרמני וחסיה הכינה מפה של ביאליסטוק עם כל הנתונים המודיעיניים עבור פיקוד הצבא האדום. הודות למפה הזאת כבש הצבא האדום את ביאליסטוק בלי אבדות. על כך העניק להן הפיקוד העליון של הצבא האדום את אות ההצטיינות הגבוה ביותר שניתן לאזרחים. עם תום המלחמה נבחרה חסיה לייצג את השומר הצעיר בפולין בכינוס אירופי ראשון אחרי השואה שנערך בצרפת. עם שובה נפתח פרק חדש בחייה: היא פותחת את בית הילדים הראשון של "הקואורדינציה להצלת ילדים יהודים "בלודז''.
שנה וחצי נדדה עם הילדים בדרך "הבריחה" לגרמניה ומשם לצרפת; הייתה אחראית על 500 ילדים באוניית המעפילים "תיאודור הרצל" וניהלה פעילות חינוכית ענפה עם קבוצתה ב"מחנה הנוער" בתקופת הגירוש בקפריסין. כעבור חצי שנה הם עלו ארצה והילדים נקלטו בקיבוץ גן שמואל.
יחד עם בעלה, הייני בורנשטיין, החליטו לבנות את עתידם בקיבוץ להבות הבשן, שהיה אז בראשית דרכו בגליל העליון.
עם כיבוש פולין על ידי הגרמנים וריכוז יהודי גרודנו בגטו התגייסה למחתרת הלוחמת ומטעמה נשלחה לביאליסטוק, שם פעלה בזהות של נערה פולניה בצד הארי. אחרי התמוטטות המרד בגטו היא המשיכה ומילאה יחד עם חברות מחתרת נוספות, תפקיד של קשרית בגדוד הפרטיזנים ביערות ביאליסטוק. ביום עבדה כנערה פולניה אצל משפחה גרמנית ובלילות העבירה נשק, תחמושת, תרופות, מזון ומידע לפרטיזנים ביער. הבחורות הקשריות אספו מידע מודיעיני על עמדות הצבא הגרמני וחסיה הכינה מפה של ביאליסטוק עם כל הנתונים המודיעיניים עבור פיקוד הצבא האדום. הודות למפה הזאת כבש הצבא האדום את ביאליסטוק בלי אבדות. על כך העניק להן הפיקוד העליון של הצבא האדום את אות ההצטיינות הגבוה ביותר שניתן לאזרחים. עם תום המלחמה נבחרה חסיה לייצג את השומר הצעיר בפולין בכינוס אירופי ראשון אחרי השואה שנערך בצרפת. עם שובה נפתח פרק חדש בחייה: היא פותחת את בית הילדים הראשון של "הקואורדינציה להצלת ילדים יהודים "בלודז''.
שנה וחצי נדדה עם הילדים בדרך "הבריחה" לגרמניה ומשם לצרפת; הייתה אחראית על 500 ילדים באוניית המעפילים "תיאודור הרצל" וניהלה פעילות חינוכית ענפה עם קבוצתה ב"מחנה הנוער" בתקופת הגירוש בקפריסין. כעבור חצי שנה הם עלו ארצה והילדים נקלטו בקיבוץ גן שמואל.
יחד עם בעלה, הייני בורנשטיין, החליטו לבנות את עתידם בקיבוץ להבות הבשן, שהיה אז בראשית דרכו בגליל העליון.